גם אתם לא ישנים? 

גם אתם לא ישנים? אתם לא לבד:

1. תופעת נדודי שינה כרוניים קיימת בקרב % 15 – 18 מהאוכלוסייה. כ- 30% מהאוכלוסייה במדינת
   ישראל חוותה תקופה מתמשכת של נדודי שינה.

2. מנהל מעבדת שינה בבי"ח בבוסטון, בדק ומצא שבקרב המבקרים במעבדת השינה יש קבוצה של
   כ-25% שאין להם הפרעות פיסיולוגיות ובכל זאת מקיצים ולא מרגישים רעננים.
   
   

מחקרים על מחסור בשינה מראים נתונים פיזיולוגיים הבאים:

• ירידה בייצור נוגדנים נגד מחלות,

• עליה בערכים של קורטיזול – הורמון הסטרס שמעלה את ערכי לחץ הדם והדופק,

• ירידה ביכולת להתמודד עם ייצור אינסולין – הגורם לגוף להתמוטט אל תוך מחלת הסוכרת, להשמין.

ומה אצל הילדים?

הלוקים במחסור בשינה נוטים להיפראקטיביות ונדרש ריטלין על מנת להרגיע אותם.

מבוגרים הישנים 4 שעות ללילה מגיבים בצורה ירודה מהממצאים שמראים ש-:

• יש מהירות תגובה ירודה לפעולות הדורשות דיוק או תגובת פעולה מהירה או תמידית.

• יש ירידה בפעילות הקוגניטיבית ובחשיבה הביקורתית

• יש פגיעה ביכולת הזכירה וביכולת ההשוואה הנדרשת לפיתוח חשיבה אנליטית.
  
  

המוח צריך את השינה כדי לעבד מידע. ברמה החשיבתית והרגשית וגם ברמת הכישורים המוטוריים.
כל הפעילויות האלו משתפרות לאחר שנת לילה טובה.

עייפות עלולה לגרום לתאונות כמו זו שלהלן:

מנהל התעופה האמריקאי הסיק מסקנה שהתרסקות מטוס על כל 49 נוסעיו + אדם נוסף שהיה על הקרקע
נבעה מפרקי שינה קצרים מדי של שינה של טייס המשנה וכנראה גם הקברניט ביום שקדם לטיסה.

תפקידי השינה:

1. המסקנה שמשתמעת מהמון מחקרים בנושא מראה

הגוף שלנו צריך לעשות לעצמו "רה-סטינג" אנרגטי. על מנת לרוקן את עצמו ולטעון את עצמו מחדש,
כאילו יש לנו מחולל חשמל פנימי שדורש הטענה מחודשת.

2. בזמן השינה הגוף שלנו "מכבה" את המערכות המטבוליות שלו, וככל שזמן הכיבוי ממושך יותר – איכות העירות טובה יותר.
   
   

כלומר: השינה  שומרת על שיווי משקל פיזיולוגי כמו גם על שיווי המשקל המנטלי והרגשי. היא עושה את זה באמצעות ה"התנקות" של כל מערכות הגוף, המוח ובאמצעות החלומות – גם התנקות המערכת הרגשית.

בסדנה לטיפול בהפרעות שינה מחזירים את היכולת לישון בתוך 3 מפגשים של תרגול.

לחץ כאן לפרטים נוספים